<h1>הבתים — שערי תפילה שער אחד עשר</h1>
<h2>דף כו.</h2>
מצות עשה על הכהנים לברך את ישראל שנאמר כה תברכו את בני ישראל, בשחרית במוסף ובנעילה כהנים נושאין כפיהם אבל לא במנחה, מפני שזמן מנחה הוא אחר סעודה והשכרות מצוי בו, ושכור אסור בנשיאות כפים כמו שנבאר. לפיכך ביום התענית נושאין כפיהם במנחה. בד"א בתענית שאין מתפללין בו תפלת נעילה. אבל בתעניות שמתפללין בהן תפלת נעילה כגון יום הכפורים, נושאין כפיהן בנעילה, ואין נושאין כפיהם במנחה, גזרה מנחה זו משום מנחה שכל יום ויום, ולמה לא גזרו כך במנחת תענית שאין בו תפלת נעילה, מפני שיום התענית שאין בו תפלת נעילה מתפללין מנחה סמוך לשקיעת החמה ואינה כמנחה אחרת מפני שהיא כנעילה. יש מן הגדולים שכתב הואיל ועתה נהגו להתפלל מנחה כל השנה סמוך לשקיעת החמה אין נושאין כפיהן במנחה לעולם, מפני שמתחלפת במנחה אחרת. וזה אינו נראה שמכל מקום מאחרין תפלת המנחה ביום התענית וכנעילה היא. כתב רב אחא גאון בזמן הזה שנוהגין להרבות בתפלות ובתחנונים ביום הכפורים במנחה ובנעילה, המנחה היא כנעילה ונושאין בה כפיהם. והר"ם כתב כהן שעבר ועלה לדוכן מנחה של ערב הכפורים, הואיל והדבר ידוע שאין בו שכרות הרי זה נושא את כפיו ואין מורידין אותו, מפני החשד שמא יאמרו פסול היה ולפיכך הורידוהו. אין הכהנים נושאין כפיהם אלא ביום, לפיכך אם התפללו תפלת נעילה בלילה אין נושאין כפיהם.
<h2>דף כז.</h2>
ששה דברים מונעים נשיאות כפים, הלשון, והמומין, והעברה, והשנים, והיין, וטומאת הידים. הלשון כיצד, העלגין שאין מוציאין האותיות כתקנן, כגון שקורין לאלפין עיינין ולעיינין אלפין, ולשבלת סבלת וכיוצא בהן אין נושאין כפיהם. וכן כבדי פה וכבדי לשון שאין דבריהם נכרין לכל אין נושאין כפיהם. המומין כיצד, כהן שהיו מומין בידו או בפניו או ברגליו, כגון שהיו אצבעותיו עקומות או עקושות או שהיו ידיו בהקניות לא ישא את כפיו, לפי שהעם מסתכלין בו, לר"ם. כתב אחד מן הגדולים שמומין אלו פוסלין מפני שהם נראים, אבל אם היו בו מומין בסתר אין פוסלין. כתב הר"ם מי שהיה רירו יורד על זקנו בשעה שמדבר, וכן סומא באחת מעיניו לא ישא את כפיו. ואם היה דש בעירו מותר לפי שאין העם מסתכלין בו, וכן מי שהיו ידיו צבועות סטים ופאה לא ישא את כפיו, ואם רוב אנשי העיר מלאכתן בכך מותר לפי שאין העם מסתכלין בו ע"כ, יש מי שכתב מי שעיניו זולגות ומדמעות לא ישא את כפיו, סומא בשתי עיניו יש מי שאמר שאם היה דש בעירו מותר. ויש מי שאמר אפילו היה דש בעירו לא ישא את כפיו. יש מי שאמר שמי שיש בידו מומין אע"פ שהוא דש בעירו לא ישא את כפיו, שפעמים שאדם מכסה את ידיו ואינן נראות לכל, לפיכך אין להן דין דש בעירו, ויראה לי בכל המומין אם היה דש בעירו מותר. פוחח אינו נושא כפיו מפני כבוד הצבור.
